דוידוביץ ואח' נ' שוהר שרותי חנייה בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר התייצבות מטעם המשיבות 2, 3, הן המבקשות בבקשה שלפניי (להלן:- "המשיבות").

1.עניינה של התובענה נשוא פסק הדין הינו בקשה להצהיר כי כל הרכוש המצוי בביתם של המבקשים בתובענה העיקרית, המשיבים בבקשה שלפניי (להלן:- "המבקשים") הינו בבעלותם ולא בבעלות בנם של המבקשים, הוא המשיב מס' 1 (להלן:- "המשיב"). הצורך בהגשת התביעה עלה מתוך הליכים שנקטו המשיבות לשם גביית חוב שחב המשיב למשיבות האחרות.

2.יצויין, כי עובר להגשת התביעה פנו המבקשים אל המשיבות וביקשו מהם שלא לנקוט בהליכי גבייה נגד המשיב ואף הציגו לפניהן פסק דין שניתן בעבר על ידי בית המשפט בתביעה דומה ששם הצהיר בית המשפט כי כל הרכוש בבית המבקשים הינו בבעלותם הבלעדית, אלא שהמשיבות ציינו בפני המבקשים, כי פסק דין זה אינו מחייבן וכי בדעתן להמשיך ולנקוט נגד המשיב בהליכי הגבייה.

מכאן הגישו המבקשים את התביעה שלפניי.

3.בתגובה לתביעה, הודיעו המשיבות, כי הן משאירות את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט ובלבד שלא תחויבנה בהוצאות. כן ביקשו לפטור אותן מהתייצבות לדיון.

בהחלטתי הוריתי, כי לאור עמדת המבקשים באשר להוצאות, ישקלו המבקשות האם הן מעוניינות להתייצב לדיון אם לאו.

המשיבות לא התייצבו לדיון, ניתן פסק דין והמשיבות חוייבו בתשלום הוצאות.

4.בבקשתם שלפניי לא מלינות המשיבות למעשה על תוכן פסק הדין לגופו של עניין וכל טיעוניהן ממוקדים בשאלת החיוב בהוצאות.

המשיבות טוענות בראש ובראשונה, כי לא קיבלו את החלטת בית המשפט בנוגע להתייצבותן לדיון ולגופו של עניין, אין כל הצדקה לחייבן בתשלום ההוצאות.

5.המבקשים הגיבו לבקשה וציינו בתגובתם, כי המשיבות קיבלו את החלטת בית המשפט, ואם לא, עדיין מוטלת עליהן החובה להתייצב לדיון. לגופו של עניין, טוענים המבקשים, כי אין הצדקה לביטול פסק הדין.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה.

ראש וראשית, אציין, כי עיון בתיק מלמד, כי החלטתי מיום 19.4.10 הומצאה למשיבות באמצעות הפקסמיליה, אך גם אם זו לא הומצאה, הנני סבורה, כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

7.אין מחלוקת כי המשיבות קיבלו את ההזמנה לדיון.

המשיבות הודיעו, כי הן משאירות את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט בכפוף לאי חיובן בתשלום הוצאות וביקשו פטור מהתייצבות לדיון.

על כל הכבוד, בקשתן זו של המשיבות אין משמעותה, כי בית המשפט חייב להיעתר לבקשה. סברתם של המשיבות, כי בית המשפט יעתר לה הינה סברה שבצידה סיכון, כאשר על המשיבות מוטלת החובה לברר האמנם נעתר בית המשפט לבקשתן. לא בררו המשיבות- נטלו הסיכון, כי בית המשפט לא יעתר לבקשה.

משכך ומשהוזמנו המשיבות לדיון כדין, אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

8.לגופו של עניין, שקלתי טענות המשיבות לעניין חיובן בהוצאות ולא מצאתי, כי יש בהן כדי להצדיק ביטול פסק הדין.

תובענות מהסוג שלפניי באות חדשות לבקרים לפתחו של בית המשפט ואף מותב זה נוהג פעמים רבות לפטור משיבים מהתייצבות לדיון. אלא שבמקרה דנן, אין מדובר במקרה בו מדובר במשיבים רבים שחלקם נוקט בהליכים נגד חייב ולכן ומפאת הזהירות מבוקש סעד הצהרתי נגד כל נושיו של אותו חייב ולכן אותם נושים מבקשים לפטור אותם מהתייצבות, כי הם מסכימים לכל תוצאה שאליה יגיע בית המשפט.

9.במקרה דנן, המשיבות הן אלה אשר נקטו בהליכים נגד החייב ופניות המבקשים אליהן טרם הגשת התביעה הושבו ריקם.